בן מטוק וטרקי. נולד ביום י"ח בניסן תרצ"ח (19.4.1938) בטוניס. סיים שלוש כיתות של בית-ספר יסודי צרפתי במרוקו ולאחר-מכן למד לימודי קודש בבית "תלמוד תורה" שם. עלה לארץ בשנת 1962 ועבד בחברת-החשמל באשדוד-ים. בדצמבר אותה שנה גויס לצה"ל. לאחר שגמר את שחרותו הסדיר היה נקרא מדי פעם לדגל. לפני מלחמת ששת הימים היה במילואים וביום הרביעי לקרבות, הוא כ"ט באייר תשכ"ז (8.6.1967), נפגע על-ידי צלף בקרב שנערך בעזה וכך מצא את מותו. הניח אשה וחמישה ילדים, והצעירה שבהם תינוקת בת שנתיים. הובא לקבורה בבית-הקברות הצבאי לשעת-חירום בבארי ולאחר זמן הועבר למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. במכתב-התנחומים שמפקד-יחידתו כתב למשפחה בשמו ובשם פקודיו צוין חיים כחייל אמיץ, שביצע כל תפקיד במסירות ובנאמנות, אהוב ונערץ על כל חבריו ומפקדיו. בספר "במעלות גיבורים", בעריכת ישראל ארליך, הוקדשו לו עמודים מספר.